מדריך למשתמש חדש
הכלי הזה עונה על שלוש שאלות: כמה נכנס, כמה יצא, ומה נשאר. ואחר כך על שאלה רביעית — כמה כסף יש לי בסך הכול, וכמה הוא עשה. הוא לא מתחבר לבנק ולא מבקש סיסמאות. אתה מעלה שני קבצים בחודש, והוא עושה את השאר.
רוצה קודם להתנסות? יש גרסת הדגמה ←
צריך קוד הזמנה. במסך הכניסה לוחצים על יש לי קוד הזמנה, בוחרים שם משתמש באותיות אנגליות קטנות, וסיסמה.
שני סוגי קבצים, שניהם Excel (סיומת .xlsx) — דוח עסקאות מכל כרטיס אשראי, ודף עובר ושב אחד מהבנק.
| מאיפה | מה מחפשים | מה בוחרים |
|---|---|---|
| כל חברת אשראי | אחרי כניסה לאזור האישי: פירוט עסקאות (לפעמים "עסקאות אחרונות" או "פירוט חיובים") | בוחרים כרטיס אחד ואת מועד החיוב הרצוי, ואז ייצוא ← Excel. קובץ נפרד לכל כרטיס. |
| כל בנק | עובר ושב ← תנועות בחשבון | בוחרים טווח תאריכים שמכסה את החודש, ואז ייצוא ← Excel (גם CSV עובד). |
| פורמט שהכלי לא מכיר | מחפשים "ייצוא" או "הורדה לאקסל" במסך התנועות | מעלים כרגיל. אם הכלי לא יזהה את המבנה, הוא ישאל שאלה אחת ויזכור אותה לפעם הבאה. |
| מסלקה פנסיונית פעם ברבעון, לא כל חודש |
swiftness.mof.gov.il ← "דוח ריכוז מוצרים פנסיוניים" | הדוח מגיע במייל כקובץ PDF. מעלים אותו כמו כל קובץ אחר. |
פעולות ← הוספת נתונים, וגוררים לשם את כל הקבצים יחד. אפשר גם ללחוץ ולבחור אותם.
זה המקום היחיד שמעלים בו קבצים — דוח אשראי, דף בנק, דוח מסלקה וקובץ גיבוי. הכלי מזהה לבד מה קיבל.
אם תעלה את אותו קובץ פעמיים — לא יקרה כלום. הכלי מזהה כל שורה לפי מזהה ייחודי ולא סופר אותה פעמיים.
פעולות ← לאישור. כאן יושבות השורות שהכלי לא זיהה. בוחרים קטגוריה לכל אחת — ומהפעם הבאה הוא כבר יידע לבד.
בפעם הראשונה זה ייקח כמה דקות. בחודש הבא זה יהיה שורה או שתיים.
שלושה מספרים בראש העמוד: נשאר בסוף החודש, שיעור החיסכון, ומה יצא. מתחת — גרף הכנסות מול הוצאות, ועוגה שמראה לאן הכסף הלך. לחיצה על פרוסה פותחת פירוט בצד.
| סימון | מה הוא עושה |
|---|---|
| עבור אחר | שילמת בשביל מישהו וקיבלת חזרה. השורה נשארת בקטגוריה שלה, אבל יורדת מ"ההוצאה שלי". |
| עסקי | אותו דבר, להוצאות של העסק. |
שני הסימונים הם על השורה הבודדת ולא על בית העסק — אותה חנות יכולה להיות פעם פרטית ופעם עסקית.
לכל תנועה אפשר להוסיף הערה — למה קנית, בשביל מי, מה זה היה. ההערה נשמרת לפי השורה, כך שהעלאה חוזרת של אותו דוח לא מוחקת אותה.
כאן לא ההוצאות אלא מה שיש: כל החסכונות, הפנסיה, העו"ש והרכב. סרגל אחד מראה את החלוקה, ולחיצה על כל קבוצה פותחת את האפיקים שבתוכה — עם רווח, תשואה שנתית, דמי ניהול ומס משוער.
שווי ועתיד ← עדכון נתונים ← הכרטיס האפיקים שלי. אפיק חדש פותח שורה ריקה. אפיק = כל מקום שבו יושב כסף: עו"ש, פיקדון, קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה, תיק ניירות ערך, קריפטו, ואפילו הרכב.
| שדה | מה למלא | למה זה משנה |
|---|---|---|
| קבוצה | נזיל · מושקע · פנסיה · נכסים · התחייבות | קובע באיזו קבוצה בראש העמוד האפיק נספר. נזיל = כסף שאפשר למשוך מחר; מושקע = שלך, אבל צריך למכור; פנסיה = עד גיל פרישה; נכסים = רכב או דירה, שנספרים רק בשווי הכולל. |
| מסלול השקעה | "מניות", "S&P 500", "כללי", "אג״ח" | הלשונית לפי מסלול השקעה מסכמת לפי זה. שתי קופות בשמות שונים שיושבות על אותו מדד הן לא פיזור — וזה נראה רק שם. |
| בסיס עלות + נכון לתאריך | כמה כסף הכנסת לאפיק עד אותו תאריך | בלי זה אין "רווח" — רק "שווי". זה המספר שממנו נגזר גם המס המשוער. |
| דמי ניהול % | מהצבירה, כפי שמופיע בדוח | מזין את לשונית דמי ניהול — ההוצאה היחידה שלא רואים בעו"ש. |
| שיעור מס % | 25 לרוב ניירות הערך, 0 לקרן השתלמות פטורה | מראה כמה נשאר אחרי מס, לא רק כמה כתוב בדוח. |
| זיהוי הפקדה בתנועות | הטקסט שמופיע בדף הבנק כשמעבירים לשם כסף | מאפשר לכלי לקשר בין העברה שיצאה מהעו"ש לבין האפיק שקיבל אותה. |
| תאריך פתיחה | מתי נפתח האפיק | ממנו נגזר תאריך הנזילות — קרן השתלמות נזילה שש שנים מהפתיחה. אין מה להקליד את התאריך עצמו. |
באותו מסך, למעלה: גלגלת שנה + חודש (כאן הנתונים נשמרים לכל החיים, בניגוד לתזרים ששומר שנתיים אחורה). בוחרים חודש, ומקלידים ליד כל אפיק כמה יש בו היום.
הכרטיס האחרון באותו מסך. כסף שנכנס לקרן בלי לעבור בעו"ש — הפרשות פנסיה, קרן השתלמות. בוחרים אפיק, סכום חודשי ומאיזה חודש.
נכנסים ל-swiftness.mof.gov.il (המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר), מזדהים, ומבקשים "דוח ריכוז מוצרים פנסיוניים". הדוח מגיע במייל תוך כמה דקות עד יממה, כקובץ PDF.
גוררים אותו לאותו מקום כמו כל קובץ אחר. הכלי קורא אותו בדפדפן — הקובץ לא נשלח לשום מקום — ומציג כל מוצר שנמצא עם הצבירה, ההפקדה החודשית, דמי הניהול ותאריך הפתיחה. ליד כל אחד בוחרים לאיזה אפיק לשייך אותו, או פותחים חדש. השיוך נזכר, ולכן ברבעון הבא כבר לא תצטרך לבחור.
פעולות ← הגדרות. כל שינוי מחשב מחדש את התצוגה מיד ונשמר מוצפן, כך שהוא עובר איתך גם לטלפון. חזרה לערכי הכלי מחזיר הכול לברירת המחדל. אף הגדרה לא מוחקת נתונים — רק משנה איך סופרים אותם.
| היום שבו נפתח החודש | ברירת מחדל 11. חיוב האשראי יורד ב-10, ולכן חודש שמתחיל ב-11 מכיל בדיוק מחזור חיוב אחד. שנה ל-1 רק אם אתה חי לפי לוח שנה ולא לפי משכורת. |
| לאיזה חודש שייכת עסקת אשראי | מועד_חיוב = לפי היום שבו הכסף באמת יצא מהחשבון (ברירת מחדל). חודש_רכישה = לפי היום שבו קנית. הראשון עונה על "כמה נשאר לי", השני על "כמה הוצאתי". |
| מאיזה חודש להציג | חותך הכול לפני התאריך הזה. שימושי אם משכת שנתיים מהבנק אבל מעניין אותך רק מאז שעברת דירה. |
| כמה חודשים אחורה לנתח | אורך החלון בגרפים ובממוצעים. |
לכל הגדרה יש הסבר קצר לידה במסך עצמו. שלוש ששווה להכיר: אחוז השיפור ביעד (היעד הוא הממוצע האחרון פחות האחוז הזה — 5% זה יעד שעומדים בו, 30% זה יעד שמתעלמים ממנו אחרי שבוע), שנת לידה וגיל פרישה (מהם נגזר כמה שנים נשארו), וערכת נושא — אוטומטי, בהיר או כהה.
אחרי ה-10 לחודש: מורידים דוח מכל כרטיס אשראי ודף חשבון מהבנק ← גוררים לכלי ← עוברים על מה שב"לאישור" ← מעדכנים את השווי. חמש דקות.
פעם ברבעון מוסיפים לאותה גרירה גם את דוח המסלקה.